החלטה בתיק מ"ת 28943-11-13 - פסקדין

בפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות אינוס, תקיפת בת זוג הגורמת לחבלה של ממש (2 עבירות), איומים (מספר עבירות), הטרדה באמצעות מתקן בזק (מספר עבירות), תקיפת בת זוג והיזק לרכוש במזיד.

כפי שתואר בכתב האישום, בין המשיב למתלוננת היה קיים קשר זוגי, אשר עלה על שרטון. המשיב התנהג בצורה ברוטאלית ואלימה כלפי המתלוננת. בין היתר, נטען, כי המשיב הכה את המתלוננת, משך בבגדיה, סטר לה, תפס אותה בצווארה וחנק אותה וכן אמר לה, כי גבר אחר " היה רוצח אותך".

המשיב לא איפשר למתלוננת ללכת  למרות שבכתה. לאחר שאנס אותה, איים המשיב, כי ירצח את המתלוננת ואף הכה אותה. בשלב מסוים, נאלצו עוברי אורח להתערב בנעשה, לאחר שהמתלוננת פנתה לעובר אורח וביקשה ממנו להתקשר למשטרה.

בהמשך כתב האישום נטען, כי המשיב שלח למתלוננת הודעות במטרה להטרידה ולאיים עליה גם ברצח. בנוסף, הודיע המשיב למתלוננת, כי גם אם תחליף את מספר הטלפון שלה, הוא יאתר אותה בכל מקום שתלך וירצח אותה.

בהמשך כתב האישום נטען, כי כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמה למתלוננת המטומה על זרועה (ניתן לראות זאת בתמונות בתיק החקירה) וכי סבלה מפחדים, סיוטי לילה והייתה שרויה במצב נפשי קשה.

העבירות בוצעו, לכאורה, בימים 6 ו-7 לנובמבר 2013.

בבקשה למעצר עד תום ההליכים נטען, בין היתר, כי קיים יסוד סביר לחשש כי שחרורו של המשיב יסכן את שלום הציבור ויביא לשיבוש מהלכי משפט.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר וביקש, כי יוגש תסקיר מטעם שירות המבחן.

לא בלי היסוס הוריתי על הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן, שכן, בית המשפט העליון קבע לא אחת, כי לא בכל מקרה יש צורך בתסקיר (ראה, לדוגמא, בש"פ 8437/12 מדינת ישראל נ' פלוני, החלטת כב' השופט י' דנציגר, מיום 2.12.12 והאסמכתאות המוזכרות בהחלטה).

שירות המבחן הגיש תסקיר שלילי ובין היתר, ציין, כי " לא קיימת כלל תובנה למעשיו ולהתנהגותו הפוגענית...ניכרים אף קווים אלימים מוטמעים באישיותו, ללא מודעות ולו גם ראשונית לבעייתיות שבהם".

שירות המבחן שוחח גם עם המתלוננת והתרשם, כי המתלוננת נתונה בחרדה גבוהה מהאפשרות שהמשיב ישתחרר ויממש את איומיו לפגוע בה.

בסיפא לתסקיר, העריך שירות המבחן, כי "רמת הסיכון בטווח הקצר הינה גבוהה בשל חוסר הבנתו את משמעות מעשיו ואת השלכותיהם, העדר תמיכה ועוגנים משמעותיים בחייו, התנהגותו האלימה והמאיימת והעדר חלופת מעצר מתאימה".

בסיכומו של התסקיר הודיע שירות המבחן, כי אין הוא בא בהמלצה לשחרר את המשיב.

ב"כ המשיב תקף את האמור בתסקיר שירות המבחן  וטען, כי לא ברור לו כיצד הגיע שירות המבחן למסקנותיו ולא ברור לו מדוע התרשם שירות המבחן באופן שלילי מהמשיב.

ב"כ המשיב ציין, כי מדובר בבחור כבן 24 ללא עבר פלילי וביקש, בכל זאת, לבחון חלופת מעצר שתצמצם את מסוכנותו של המשיב. 

בנוסף, המציא ב"כ המשיב אסופת החלטות לפיה גם בעבירות מין ואלימות הסכימו בתי המשפט לשחרר לחלופת מעצר.

כל מקרה יש לדון לפי נסיבותיו וברור, כי ההחלטה הסופית הינה בידי בית המשפט וכי המלצת שירות המבחן הינה בבחינת כלי עזר העומד לרשות השופט לצורך מתן החלטתו.

מחומר החקירה אכן עולה, כי מצבה הנפשי של המתלוננת מדרדר מיום ליום, כי אחרי האירוע הייתה צמודה לקרובת משפחתה וכי היא "כל הזמן רעדה ומדי פעם בכתה והייתה במצב נפשי קשה, סיוטים, ישנה בחדר עם דלתות וחלונות סגורים".